אז נכון שקפצנו כרונולוגית, ועכשיו כבר יש לנו
ריצוף וקבלן, אבל הדרך לשם לא היתה רצופה באבנים צהובות. זה התחיל מטלפון סתם כדי
לראות מחיר לקבלן שראיתי באינטרנט ואהבתי את העבודות שהציג באתר, את הגישה שלו וגם
את השיחה שלו. הדבר היחידי שלא אהבתי היה המחיר. הצעת המחיר שהיתה גדולה ב25% ממה
שחשבנו להשקיע באופן כולל על השיפוץ, הכניסה אותי לבאסה ולמשך מספר ימים החלטתי
שלא להמשיך להתקשר.
 |
| וזה רק מחיר התחלתי? |
כשמדברים על לעשות שיפוץ מתחילים להגיע טלפונים
מכל מיני אנשים שחברים או קרובי משפחה שלהם עשו שיפוץ אצל מישהו. מדובר בנתון
מעודד כי לפחות מדובר בקבלן שמישהו מכיר, אבל לפעמים מגלים שנקודת המוצא – הדרישות
מקבלן היא לא זהה. ראשון הגיע אליי הביתה חשמלאי. בחור חביב ועם המלצות, שנתן הצעת
מחיר רק לחשמל בגובה של רבע מהשיפוץ. הוא היה באמת נחמד, אבל בירורים עם ספקים
אחרים הראו שלא סביר שנעמוד ככה בתקציב.
של הביוקר
אבל בכל זאת התקשרתי אחר כך לבקש הצעת מחיר. כשהם
שמעו מהי התקרה שלנו, הם אמרו לי שחבל להם אפילו על הזמן שיבזבזו בכתיבת ההצעה.
התנצלתי בלב על כך שאני לא גרה בכיכר המדינה עדיין, והלכתי להוציא חשבוניות
ללקוחות כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי.
שיחת הטלפון עם הקבלן שלישי הבהירה לשנינו שזה לא
יקרה. הכימיה במקום המסתורי הזה שנקרא התקציב, שוב לא נוצרה. הנחתי כבר שהתקציב לא
מספיק, ולכן נאלץ לדחות את השיפוץ. הנחתי שאין מצב שבו אני אמצא מישהו שהוא לא
חאפר ולא שוחט, והנחתי שכדאי לפעמים לוותר על חלומות לטובת המציאות.
כשהכי לא מצפים
באותה תקופה בנו ברחוב המקביל בניין. כשהייתי
עוברת בדרך לסופר הייתי רואה את ההתקדמות שלהם, את העבודה הנקייה ואת המהירות שבה
הבניין הפך משלד למקום מגורים. באחת מאותן פעמים, נחה עליי הרוח ושאלתי את אחד
העובדים שם מי הקבלן והאם הם משפצים גם או רק בונים בתים מאפס. הוא אמר לי שהקבלן
לא פה, אבל אם אני רוצה הוא יתן לו את הטלפון שלי כדי שיתקשר אליי, ושכן הם גם
משפצים. נתתי כרטיס ביקור והמשכתי בדרכי.
עברו יום ויומיים, עברו שבוע ושבועיים, ופתאום
קיבלתי טלפון מאותו קבלן. קבענו להפגש, הוא היה כאן לפחות שעה ואז שלח הצעת מחיר שבאמת
מתאימה לתקציב. אספנו רשימה של דברים שאנחנו רוצים לשנות, עדכנו את ההורים, והבאנו
אותו לפגישה נוספת, בדיוק לפני שבועיים.
בפגישה הזו נאמר לנו שהאפשרות להתחיל הן או עוד פחות
משלושה שבועות מיום הפגישה, או בנובמבר. למודי היתרונות של בליץ קריג מחתונה,
החלטנו לנסות ולראות האם אפשר לרכוש את כל מה שצריך לשיפוץ תוך שבועיים, לארוז את
הבית, לעדכן את הלקוחות ולהשאר שפויים תוך כדי.
כבר ביום ראשון שאחרי התארגנה לה
משלחת החירום לחיפוש הרצפות, ועל תוצאותיה כבר קראתם בפוסט הקודם. על האריזה,
הזריקה של חצי הבית וההעברה אספר בפוסט הבא, אבל בינתיים רק שתדעו שהתפתחו לי יופי
של שרירי ידיים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה