החיפוש אחר האור

מכיוון שהפכים נוטים להשלים זה את זו בזוגיות, החיבה העזה שלי לעיצוב מתאזנת לה על ידי הרצון של בעלי האהוב בפונקציונליות. מסיבה זו במשך כמעט 5 השנים שבהם גרנו בדירה הנוכחית וההו-כה-מתפרקת שלנו, לא היו לנו גופי תאורה נורמליים. אם מוסיפים למשוואה את איכותה של מערכת החשמל בבית הזה, מקבלים טיעון מנצח לטובת הפונקציונליות, וחוש העיצוב אכן ירד לחצי התורן.

כשהוחלט להחליף בשיפוץ את מערכת החשמל, האהוב שלי הציע בעצמו שנלך לחפש גופי תאורה. התקציב עמד על 600 ש"ח והתכנון היה לקנות גופי תאורה לסלון (2, כי הוא גדול) ולחדר השינה. המסע שלנו התחיל במחסני תאורה בירקונים, שם מצאנו דברים שהם כמעט בסדר. מכיוון שזו היתה החנות הראשונה בה ביקרנו, החלטתי לקחת את חמותי היקרה למסע לרחוב התאורה של תל אביב - רחוב וולפסון. 

יצאנו לנו ביום הכי חם בחורף הזה, מלאות במוטיבציה וחדורות מטרה - לקנות גופי תאורה ולעמוד בתקציב שנקבע. בחנות הראשונה אליה נכנסנו היו שפע נברשות שיכלו להתאים, הבעיה היחידה איתם היא המחיר שלהם - או שיש לי טעם יוקרתי מדי, או שניסו לשחוט אותנו במחיר. אבל היי! זו רק החנות הראשונה ברחוב מלא חנויות תאורה, ולכן יצאנו מחוזקות והמשכנו לשוטט לנו. 

בחנות השניה מצאנו משהו שכבר היה מאד קרוב למה שדמיינתי עבור חדר השינה שלנו, אך הוא שאף לחמוס יותר 2/3 מהתקציב. על אף הפיתוי פשוט להגדיל את התקציב לסעיף זה, החלטתי להמשיך לחפש ולראות האם הוא באמת שבה את ליבי או לא. לפני שהלב הוציא מילה, המוח קפץ והזכיר לי את תכונתה המופלאה של ההביטואציה - היכולת שלנו להתרגל מהר לדברים ולהפסיק להתבאס או לשמוח מהם כמו שהיינו בהתחלה. 

שנדליר ממלון אמיתי בעזה (grand palace hotel)
באדיבות ההביטואציה, החלטתי לוותר, ולכן המשכנו לטייל בינות החנויות, נחרדות משנדלירי ענק שיוצרים רושם של בית מלון בעזה, מגופי רטרו שאינם לטעמנו, ומשנדלירים בנאליים להחריד במחירים מחרידים גם הם. לאחר שהבנו שמשם לא תבוא ישועתנו, שמנו את פעמינו אל בנדיקט ובאכילת פחממות נוחמנו. 

ובכל זאת, צריך גופי תאורה. אז נסענו בעלי ואני אל מתחם סגולה. תחילה נכנסו להום סנטר בה ראינו שנדלירים לא יקרים בכלל, ואפילו די נאים רק בצבעים הלא נכונים. משם שוטטנו לנו אל רוזנפלד שם נמצאה לה ה-נברשת לחדר השינה. קפיצה ממול אל מחסני תאורה הניבה עוד שתי נברשות לבנות ויפות לסלון, שהיו במבצע של נברשת שניה בשקל והוזמנו עבורנו מסניפים אחרים. שמחנו מאד, כי שלושת גופי התאורה הללו הביאו אותנו לכדי 450 ש"ח בלבד. כשבאנו לקחת אותן, קפצנו שוב לרוזנפלד שם מצאנו גם גוף תאורה מקסים לאמבטיה, ב-99 ש"ח בלבד. 

אז עשינו לנו 4 גיחות לחיפוש, יצאנו עם 4 גופי תאורה והוצאנו 50 ש"ח פחות משתכננו. נראה לי שאפשר לקרוא לזה הישג ראשון בדרך לכיבוש המטרה. עכשיו, צריך לחפש את החשמלאי שיחליף את מערכת החשמל ויתקין אותן לתפארת. 

  • Digg
  • Del.icio.us
  • StumbleUpon
  • Reddit
  • RSS

מדברים במספרים

לאחר שהמילה שיפוץ נהגתה הדמיון מתחיל להשתולל. אולי נעשה ג'קוזי במקום פינת האוכל המיותרת? או שאולי נזיז את קיר חדר השינה ואת הקיר של המחסן ונהפוך את הדירה ל-4 חדרים? ומה בנוגע לקיר זכוכית מודפסת במקום קרמיקה באמבטיה, ואולי גם נחליף את האסלה לתלויה, ובאמת כדאי כבר להחליף את החלונות והתריסים, וספוטים במסדרון יכולים להיות ממש מגניבים ועוד הצעות רבות שלו הייתי רוטשילד, בטוח הייתי מיישמת.

אבל אז מגיע החלק שמחזיר את הרגליים לקרקע - התקציב. בסופו של דבר יש סכום מסוים מאד שצריך להספיק לכל הדברים החשובים (כלומר, אלו שכבר הצהרתי על התפרקותם בפוסט הראשון בבלוג). אבל, חשוב לזכור שאף שיפוץ מעולם לא החל והסתיים באותו המחיר שעליו סוכם, ולכן צריך להשאיר לפחות 10% מהסכום למה שבטוח וישתבש. אז הי, הנה הלכו להם עשרות אלפי שקלים לערובה בטחונית וג'קוזי כבר כנראה שלא יהיה לנו.

אז יושבים עם האקסל, עושים רשימה של כל מה שצריך שיפוץ, מדרגים סדרי חשיבות ומתחילים לנסות ולהעריך מחירים. משימה שמסתבר שאינה פשוטה כלל. אחד הכללים בשיפוץ הם שמה שעולה בזול, עולה בסוף ביוקר ועל כל ספק שהתלהבת מהמחירים הזולים שלו יש לא מעט ביקורות שליליות ברשת. אבל מצד שני, צריך למצוא איזון בין התקציב לבין הרצון לאיכות.

הידיעה ששיפוץ לא עושים כל יומיים, מהדהדת גם היא בראש ומפתה להרחיב את התקציב ולשפץ כמה שיותר כבר עכשיו, אבל ההיגיון אומר שכדאי כרגע לעשות רק את מה שצריך, ולא להשתגע. גם ככה ההשתגעות תגיע מתי שהוא במהלך השיפוץ. מזל ששמרנו לטובתה 10% מהתקציב.

אבל זה לא בתקציב!
אז יש תקציב שמחולק לסעיפים, יש רצון טוב ויש כיוון. עכשיו רק צריך להתחיל ולחפש את גופי התאורה, להפגש עם מעצבת פנים, להתחיל לדבר עם ספקים, להתמקח על החלפת ארונות וכל זה תוך שמירה על התקציב ותפילה שמרפי ילך להציק למישהו אחר כשהכל יתחיל לזוז.

כמו שזה נראה כרגע, הסרט הבא של משימה בלתי אפשרית הולך להתרחש בבית של איתן האנט בזמן שיפוץ ותוך צורך לעמוד בתקציב. פתאום פריצה לכספת של ה-CIA לא נראית כל כך מסובכת, הא?

  • Digg
  • Del.icio.us
  • StumbleUpon
  • Reddit
  • RSS

אזהרת בית קורס

לכל בית יש את השלב הזה שבו הוא מתייאש מהקיום של עצמו. אצלנו זה התחיל עם דומינו ראלי של 3 צינורות באמבטיה שהחליטו להציף את האמבטיה. חתולת הבית, הקומוניקטיבית להפליא עמדה באותו בוקר על הכיור ואמרה בחן האופייני לה "מים", כאילו שאפשר היה לא לשים לב להצפה.

ישו, חתולה ורצפה מנומשת
ההצפה הזו השאירה לנו ישו על הקיר החיצוני של האמבטיה, אבל במקום לפתוח אתר עלייה לרגל, החלטנו שאולי זה יהיה רעיון טוב להחליף את כל האינסטלציה בבית.

כדי שלא להשאר מאחור, מערכת החשמל שלנו החליטה להפתיע גם היא במופעי פירוטכניקה בכל פעם שהדלקנו את הדוד. ואם לא קלטנו מספיק טוב את המסר, אז גם נורה אחת התפוצצה לה בהדלקה בלי שום סיבה או מניע סביר. הבנו שגם את מערכת החשמל אולי כדאי להחליף בקרוב.

אל כל הצרות הללו, התווספה העובדה שחתולת הבית, שאמורה להיות כמו כל חתול בעלת ראיית לילה וראייה ממש חדה, לא מצליחה לראות כמעט כלום שנופל על הרצפה המנומשת שלנו. ואם כבר מחליפים צינורות - אז אולי כבר נחליף גם ריצוף?

כך מתחיל סיפור השיפוץ שלנו, בבית שנמצא רגע לפני קריסה ובהמון תקוות שנצליח לשרוד את השיפוץ בשלום ובשלוות הדעת. 

  • Digg
  • Del.icio.us
  • StumbleUpon
  • Reddit
  • RSS