תחת שיפוץ

בבוקר לפני שהקבלן הגיע עם הצוות וכל הבלאגן התחיל, עדיין העברתי ריהוט ממקום למקום בבית. אחרי ליל האריזות וההובלה האחרון שלנו, כשאנחנו ישנים על מזרנים ותוהים האם מאוורר התקרה יספיק כי כבר ארזנו את השלטים של המזגן, לא היה לנו כח לרכז את הריהוט שלא תוכנן להכנס למחסן יחד עם החתולה. אז בבוקר חיש קל התחלנו לרכז את כל שאר רכושנו שנשאר מאחור במרפסת של הסלון.

הקריפטוניט של אריחים ירוקים

אני סוני ואני חייבת להתוודות - אני אוהבת לארוז. במשך החודשים מאז תחילת הבלוג,ואולי גם לפני שמרתי את הארגזים ממשלוחי הסופר, ולכן בערב היום שבו סגרתי את הריצוף והכלים הסניטריים התחלתי ביריית הפתיחה של מה שיהפוך לאובססיית האריזות שלי בשבועות שאחרי. התחלתי עם המזנון, שנארז כולו לארגז אחד ועוד שני ארגזונים שמכילים את כוסיות האלכוהול. בבוקר שאחריו הגיעו לארגזים גם בגדי החורף שלנו, וארגז אחר ארגז ארזנו את הבית כולו.

הבטיחו לו הרבה פאי לימון

וזה רק מחיר התחלתי?

אחריו הגיעו שניים, מהנדסי חשמל במקצועם שמספקים את כל השירותים דרך ספקים מטעמם. הפרטים הגיעו דרך זוג שלא סובל ממחסור במזומנים ולא נוטה לחסוך, ולכן מלכתחילה הייתי סקפטית, אבל כשהם החלו לדבר על הפרוייקט הענקי שהם עושים שבמסגרתו הם מחווטים דימרים ללדים בבית פנסי לחלוטין ושרק התקציב על זה גבוה מהמחיר ששיערתי שיעלה השיפוץ, הבנתי שאין עם מי לדבר.

אני חייבת לבלוג הזה, ולכם 2.5 הקוראים שלי, פוסט על מציאת קבלן ועל הצעות מחיר מופקעות לאללה, אבל מכיוון שלאחרונה יצאתי לחפש ריצוף וחיפויים, תאלצו לסלוח לסדר הזמנים ולהקשיב לתסכולים שלי. ספוילר - יש הפי אנד בסוף :)

מכיוון שהפכים נוטים להשלים זה את זו בזוגיות, החיבה העזה שלי לעיצוב מתאזנת לה על ידי הרצון של בעלי האהוב בפונקציונליות. מסיבה זו במשך כמעט 5 השנים שבהם גרנו בדירה הנוכחית וההו-כה-מתפרקת שלנו, לא היו לנו גופי תאורה נורמליים. אם מוסיפים למשוואה את איכותה של מערכת החשמל בבית הזה, מקבלים טיעון מנצח לטובת הפונקציונליות, וחוש העיצוב אכן ירד לחצי התורן.

שנדליר ממלון אמיתי בעזה (grand palace hotel)

לאחר שהמילה שיפוץ נהגתה הדמיון מתחיל להשתולל. אולי נעשה ג'קוזי במקום פינת האוכל המיותרת? או שאולי נזיז את קיר חדר השינה ואת הקיר של המחסן ונהפוך את הדירה ל-4 חדרים? ומה בנוגע לקיר זכוכית מודפסת במקום קרמיקה באמבטיה, ואולי גם נחליף את האסלה לתלויה, ובאמת כדאי כבר להחליף את החלונות והתריסים, וספוטים במסדרון יכולים להיות ממש מגניבים ועוד הצעות רבות שלו הייתי רוטשילד, בטוח הייתי מיישמת.

אבל אז מגיע החלק שמחזיר את הרגליים לקרקע - התקציב. בסופו של דבר יש סכום מסוים מאד שצריך להספיק לכל הדברים החשובים (כלומר, אלו שכבר הצהרתי על התפרקותם בפוסט הראשון בבלוג). אבל, חשוב לזכור שאף שיפוץ מעולם לא החל והסתיים באותו המחיר שעליו סוכם, ולכן צריך להשאיר לפחות 10% מהסכום למה שבטוח וישתבש. אז הי, הנה הלכו להם עשרות אלפי שקלים לערובה בטחונית וג'קוזי כבר כנראה שלא יהיה לנו.

אז יושבים עם האקסל, עושים רשימה של כל מה שצריך שיפוץ, מדרגים סדרי חשיבות ומתחילים לנסות ולהעריך מחירים. משימה שמסתבר שאינה פשוטה כלל. אחד הכללים בשיפוץ הם שמה שעולה בזול, עולה בסוף ביוקר ועל כל ספק שהתלהבת מהמחירים הזולים שלו יש לא מעט ביקורות שליליות ברשת. אבל מצד שני, צריך למצוא איזון בין התקציב לבין הרצון לאיכות.

הידיעה ששיפוץ לא עושים כל יומיים, מהדהדת גם היא בראש ומפתה להרחיב את התקציב ולשפץ כמה שיותר כבר עכשיו, אבל ההיגיון אומר שכדאי כרגע לעשות רק את מה שצריך, ולא להשתגע. גם ככה ההשתגעות תגיע מתי שהוא במהלך השיפוץ. מזל ששמרנו לטובתה 10% מהתקציב.

אבל זה לא בתקציב!

אז יש תקציב שמחולק לסעיפים, יש רצון טוב ויש כיוון. עכשיו רק צריך להתחיל ולחפש את גופי התאורה, להפגש עם מעצבת פנים, להתחיל לדבר עם ספקים, להתמקח על החלפת ארונות וכל זה תוך שמירה על התקציב ותפילה שמרפי ילך להציק למישהו אחר כשהכל יתחיל לזוז.

כמו שזה נראה כרגע, הסרט הבא של משימה בלתי אפשרית הולך להתרחש בבית של איתן האנט בזמן שיפוץ ותוך צורך לעמוד בתקציב. פתאום פריצה לכספת של ה-CIA לא נראית כל כך מסובכת, הא?

לכל בית יש את השלב הזה שבו הוא מתייאש מהקיום של עצמו. אצלנו זה התחיל עם דומינו ראלי של 3 צינורות באמבטיה שהחליטו להציף את האמבטיה. חתולת הבית, הקומוניקטיבית להפליא עמדה באותו בוקר על הכיור ואמרה בחן האופייני לה "מים", כאילו שאפשר היה לא לשים לב להצפה.

ישו, חתולה ורצפה מנומשת

ההצפה הזו השאירה לנו ישו על הקיר החיצוני של האמבטיה, אבל במקום לפתוח אתר עלייה לרגל, החלטנו שאולי זה יהיה רעיון טוב להחליף את כל האינסטלציה בבית.

כדי שלא להשאר מאחור, מערכת החשמל שלנו החליטה להפתיע גם היא במופעי פירוטכניקה בכל פעם שהדלקנו את הדוד. ואם לא קלטנו מספיק טוב את המסר, אז גם נורה אחת התפוצצה לה בהדלקה בלי שום סיבה או מניע סביר. הבנו שגם את מערכת החשמל אולי כדאי להחליף בקרוב.

אל כל הצרות הללו, התווספה העובדה שחתולת הבית, שאמורה להיות כמו כל חתול בעלת ראיית לילה וראייה ממש חדה, לא מצליחה לראות כמעט כלום שנופל על הרצפה המנומשת שלנו. ואם כבר מחליפים צינורות - אז אולי כבר נחליף גם ריצוף?

כך מתחיל סיפור השיפוץ שלנו, בבית שנמצא רגע לפני קריסה ובהמון תקוות שנצליח לשרוד את השיפוץ בשלום ובשלוות הדעת.